טיפוס להר טיידה בטנריף: חוויה עוצרת נשימה שכוללת נוף מהפנט וסיפורים מרתקים אם לא הכרתם, אז הנה הזדמנות שלכם להכיר ואולי גם אתם תגיעו לשם יום אחד.
ואם אתם מתכננים טיול לטנריף, אי אפשר לפספס את ההר הייחודי הזה. הר טיידה הוא ההר הגבוה ביותר בספרד ואחד מהר הגעש הגדולים בעולם, בגובה של כ-3,718 מטרים מעל פני הים. טיפוס על הר טיידה הוא לא רק עלייה לפסגה, אלא מסע אל תוך טבע פראי ונוף שאין שני לו.
למה לטפס על הר טיידה?
* נופים מגוונים ומיוחדים: המסלול עובר דרך נוף געשי מרתק, זרמי לבה עתיקים, ונוף ירחי שמקנה תחושה של מסע בכוכב אחר.
* נקודת תצפית מיוחדת: מפסגת ההר ניתן לצפות בנוף פנורמי עוצר נשימה של טנריף, ובימים בהירים רואים גם את יתר האיים הקנריים! גם בנסיעה בדרך להר יש נקודות תצפיות מרשימות.
* חוויה לאוהבי אסטרונומיה: הר טיידה הוא גם אתר פופולרי לצפייה בכוכבים, ומדורג כאחד המקומות הטובים בעולם לתצפיות אסטרונומיות. בלילות אפשר לצפות בשמיים זרועי כוכבים בצורה מרהיבה.
כמה פרטים מעניינים על ההר:
1. הר געש עולמי: הר טיידה מדורג כהר הגעש השלישי בגובהו בעולם.
2. מורשת עולמית: הר טיידה והפארק הלאומי שסובב אותו הם חלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
3. היסטוריה גיאולוגית עשירה: ההר נוצר מהתפרצויות געשיות, ומכאן הנופים הייחודיים והקרקע הגעשית שעליהם צומחים צמחים נדירים. גם בטיפוס שלי הופיעו אדי גופרית באופן תמידי והריח הזכיר את בריכות הגופרית בים המלח.
4. הקשר למיתולוגיה: בתקופות קדומות האמינו שהתפרצותו של הר טיידה נגרמת ע"י כוחות עליונים, והוא נחשב למקום מיסטי ומרשים. בקרב ילידי האי, הגואנצ'ים, הייתה אמונה שההר הוא מקום מסתור לשד בשם גואיוטה (Guayota). לפי האגדה, גואיוטה כלא את אל השמש במעמקי טיידה, וכתוצאה מכך כיסה חושך את כל האי. תושבי האי התחננו לגד (Achamán), האל העליון, שישחרר את השמש. בסופו של דבר, גואיוטה הובס והשמש הוחזרה לשמיים. כתוצאה מהאמונה הזו, הגואנצ'ים ראו בטיידה מקום מקודש ומפחיד בו זמנית, והאמינו שיש לכבד את ההר כדי למנוע מזל רע והתפרצויות.
יש שמועות, שלא הוכחו במלואן, שההר טיידה כמקום טקסי. לפי המסורת, הגואנצ'ים היו מטפסים להר כדי לבצע טקסי קורבן במהלך התפרצויות געשיות, מתוך מחשבה שהרוחות והאלים דורשים קורבנות כדי להרגיע את הכוחות הגעשיים.
סיפורים נוספים שנקשרו בשמו של ההר:
* במהלך מלחמת העולם השנייה, ההר שימש כבעל חשיבות אסטרטגית עבור גרמניה הנאצית, שכן הוא היה אתר שבו התכוונו להקים תחנת שידור רדיו חשאית שיכולה היה לתקשר ישירות עם צוללות גרמניות שהיו באזור. אמנם לא ברור עד כמה זה התקדם בפועל.
* בשל הנוף הייחודי של טיידה, נאס"א השתמשה בטיידה כאזור הכשרה למשימות אפולו לירח. האימונים כללו ניווט בסביבה קשה ובקרקע געשית, הדומה במידה מסוימת לאזורים מסוימים על הירח.
5. אחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בכוכבים.
הר טיידה הוא מקום אידיאלי לתצפית כוכבים בשל הגובה, היעדר זיהום אור ותנאי מזג אוויר יציבים. הוא מדורג בעשירייה הפותחת של אתרי התצפית האסטרונומיים בעולם. צפייה בשמי הלילה מפסגת טיידה היא חוויה מיוחדת המאפשרת לראות את שביל החלב במלוא הדרו. הנקודה לצפייה בכוכבים המומלצת שקיבלתי מחברה מקומית שמוציאה טיולים לשם היא במישור שמעט אחרי חניון מונטה בלאנקה לכיוון צפון.
איך לבצע את הטיפוס להר טיידה – הלכה למעשה:
1. מיקום: ההר נמצא ממש בלב האי. מרחק של בערך שעה נסיעה מכל מקום אחר באי.
2. בחירת מסלול:
יש כמה מסלולים מובילים לפסגה. המסלול הקלאסי הוא מסלול העלייה מהכביש הראשי. מחניון מונטה בלנקה (Montaña Blanca), שממנו מתחילים רוב המטיילים את הטיפוס ברגל להר טיידה, ממוקם בגובה של כ-2,350 מטרים מעל פני הים. המסלול משם הוא המסלול העיקרי לטיפוס הרגלי אל פסגת טיידה. מרחק של כ-11 קמ. וטיפוס של 1400 מטר.
הטיפוס מחניון מונטה בלנקה לפסגת טיידה נמשך בדרך כלל בין 4.5 ל-6 שעות. תלוי בכושר המטיילים, מזג האוויר ועצירות בדרך. כאשר מגיעים לתחנה העליונה של הרכבל (בגובה של 3,555 מטרים), נותרת הליכה קצרה אך תלולה של כ-30 עד לפסגה עצמה (פיקו דל טיידה), אך קטע זה דורש רישיון מיוחד שמונפק מראש.
לי הטיפוס לקח פחות מ-3, בקצב נוח לתמונות. אבל זה נחשב קצב מעט מהיר מהמקובל, והירידה לקחה צמנו כ-1.5 שעות. אך את הירידה אפשר גם לעשות ברכבל. אבל תצטרכו להזמין כרטיסים דרך האינטרנט.
3. עלייה ברכבל:
למי שמעוניין לחסוך את רוב העלייה, אפשר לקחת רכבל שמעלה אתכם קרוב מאוד לפסגה. הרכבל עולה לגובה של כ-3,555 מטרים, ומשם נשארת הליכה של כחצי שעה לפסגה עצמה. חניון הרכבל נמצא מעט לפני חניון מונטה בלאנקה.
4. רישיון מיוחד לפסגה :
שימו לב – כדי לטפס עד לפסגת ההר כלומר לחלק העליון (המכונה "טיידה פיקו") תצטרכו רישיון מיוחד שמונפק בחינם, אך חשוב להזמין אותו מראש דרך האינטרנט כי הכניסה מוגבלת למספר מטיילים ביום. כשאני ניסיתי להזמין הוא היה מלא 3 חודשים קדימה. לכן אפשר לעשות את החלק הזה לפני שעות הפיקוח, כלומר לפני 9 או אחרי 17. זה חוקי, ומקובל. אלו גם השעות היפות של זריחה/ שקיעה להיות בהם בהר. ראו סעיף 5.
בעיקרון דרך האתר אפשר להוציא רישיון לטיפוס בשעות אלו גם בימים הסמוכים. אני עברתי בערך ב17 וחצי את נקודת הפיקוח בגובה 3,555 אף אחד לא היה שם. אבל כדאי שיהיה לכם רישיון.
5. התארגנות נכונה:
בגלל הגובה והרוחות הקרות בפסגה, מומלץ להביא בגדים חמים, קר מאוד בפסגה, ויש רוחות ערות, ההר ממש בצורת משולש/ חרוט, ככה שהפסגה מאוד צרה וחשופה. אם אתם מתחילים את הטיפוס כדי להגיע בזריחה, הטיפוס צריך להתחיל בשעה 2/ 2 וחצי, אז תכפילו את הקור כפול שתיים, וקחו אתכם פנסים.
6. שעת הטיפוס המומלצת:
אם אתם יכולים, לכו על הזריחה או השקיעה – הצבעים על ההר והנוף שמסביב פשוט קסומים!
אני עליתי בשקיעה, כי העדפתי לרדת בריצה בשקיעה, זהו אתגר נחמד לכל מטייל שמבקר בטנריף ומחפש לחוות את האי מזווית חדשה ומיוחדת, וקצת לאזן את המנוחה בחופים היפים של טנריף.
תעשו אותו איך שלא תבחרו לעשות אותו. העיקר שתעשו אותו.
